משבר הקורונה הוביל לשינויים כלכליים משמעותיים שנוגעים לכיס של כל אחד ואחת מכם. כדי שתוכלו להישאר עם אצבע על הדופק, ריכזתי עבורכם בסקירה החודשית המצורפת את הנתונים שחשובים בשבילכם, בדרך הביתה
אתם מוזמנים להירשם לרשימת התפוצה ולקבל לכתובת המייל את הסקירות הבאות, ולעקוב אחרי דף הפייסבוק שבו אני מעדכנת תכנים
משבר הקורונה: אתגרים והזדמנויות חדשות
משבר הקורונה פגע כמעט בכולנו מבחינה כלכלית. סביר להניח שחלק מכם איבדו את מקום העבודה שלהם, חלק מחכים לחזור למקום העבודה, חלק מבינים שהם צריכים לשנות כיוון עם הקריירה שלהם, חלק עבדו במשרה מלאה תוך כדי שמירה על הילדים. מגיע לכם צל"ש : )
אין אחד או אחת שלא יצאו מהתקופה הזו אחרת ממה שהם נכנסו אליה. כולנו למדנו הרבה על עצמנו ועל הסביבה הקרובה לנו - מה ומי שמקיף אותנו. השהייה האינטנסיבית בבית כשהעולם מאט ואף דומה לנעצר היא אינה חוויה מוכרת. חוסר הוודאות והשליטה מובילים בקלות לתחושות של חרדה וחוסר ביטחון.
אני מאד מקווה שהתקופה הזו מאחורינו, שנחזור לשגרה טובה ובריאה בעזרת התובנות שאספנו.
ומה בינתיים קרה בעולם הכלכלי?
מבחינת שוק ההון, ראינו בשבועות האחרונים את הבורסות מתקנות למעלה בחדות והן לא מאד רחוקות מהשיא בו היו. קראתי את גלעד אלטשולר, שאותו אני מעריכה מאד, שאמר שלדעתו מחירי המניות עלו מהר מדי. ההשפעה הכלכלית של המשבר תתחיל להתבטא באמת בדוחות של הרבעון הבא.
מה שמטריד אותי באמת, ומשם נובעת תפיסת הסיכון שלי כרגע, זו האפשרות הלא מבוטלת שבסתיו ספטמבר - נובמבר - תתפרץ המגיפה שוב. תנאי מזג האוויר עלולים לתמוך בהעלאת קצב ההדבקה, והמערכת הרפואית עמוסה מאד בכל שנה בחולי שפעת. ומכאן שיש הסתברות לא מבוטלת שבחגים הבאים שוב נשב בעוצר. ושוב יכנס כל המשק לסחרור כלכלי, רק שאליו נגיע כולנו עם הרבה פחות כסף....
ממשבר להזדמנות
משבר כלכלי שבו האבטלה עולה לרמה של על מעל 25% צריך לחדד את ההבנה בכל משק בית שיש צורך ליצור חיסכון נזיל לטווח קצר שיכול לתת אוויר לצלוח תקופה של לפחות 3 חודשים ועדיף 6 חודשים.
אם לדוגמה אתם יודעים שמשק הבית שלכם מוציא בכל חודש 20,000 ₪ אני ממליצה בחום ליצור חיסכון ליום גשום בסך 60,000-120,000 ₪.
זה זמן טוב לעשות סדר בהוצאות מול הכנסות, לראות על מה אפשר לוותר ומה אפשר לדחות.
לצד המשבר, התקופה הזאת גם יוצרת הרבה הזדמנויות חדשות. מי שמכם שמחפש דירה למגורים או להשקעה, מוזמן לקרוא את הפוסט הרחב שלי בבלוג.
מאחלת לכולנו ימים טובים מאלה,
תשמרו על עצמכם :)
דבורה
מחירי הדיור
מחירי הדיור השלימו מתחילת השנה עליה של 1.8%. קצב עליית המחירים השנתי בממוצע מאפריל 2012 עומד על 4.2% בשנה, ומתאריך זה השלימו מחירי הדיור עליה של 45.5%. כתבתי פוסט על השפעת הקורונה על מחירי הנדלן, לנוחיותכם מצרפת לינק.
הריבית הממוצעת
בכל חודש מפרסם בנק ישראל את הריביות הממוצעות על המשכנתאות במסלולים צמודים ושאינם צמודים לפי תקופות שונות, וזאת בהתאם לדיווחים שמתקבלים מהבנקים השונים. ריבית זו משקפת את הריבית הממוצעת שנטלו ממוצע הלווים במסלולים השונים בחודש הקודם לדיווח.
ניתן לראות את השפעת משבר הקורונה על שוק המשכנתאות כפי שהתבטאה בעליית הריביות באפריל, בעיקר בעקום הצמוד. מנתונים מהשטח אנו יודעים שרמת הריביות חזרה ברוב הבנקים לרמה שהיתה ערב המשבר.
עלית הריבית הממוצעת משפיעה על הקטנת עמלת הפירעון דבר שמגדיל מאד כדאיות למחזור משכנתא דווקא עכשיו.
ריבית בנק ישראל - 0.1%
בנק ישראל הודיע על הפחתת הריבית משיעור של 0.25% לשיעור של 0.1%, זאת על רקע התפרצות הקורונה והמשבר הכלכלי שנגרם בעקבות המגפה. 0.1% זו הריבית הנמוכה ביותר שהייתה בישראל אי פעם אבל מצד שני זה גם שיעור הריבית שהייתה פה מ-2015 ועד נובמבר 2018.
הודעת הריבית הבאה תתקיים ב 10/6/20 והצפי שהריבית תישאר ללא שינוי.
איך זה משפיע עליי?
על ריבית ב"י מבוססת ריבית הפריים (תוספת מרווח של 1.5%+0.1%=1.6% ) ועליה מבוססות רוב ההלוואות לטווח הקצר במשק. הורדת הריבית באה במטרה להקל על מתן האשראי ע"י הבנקים לאזרחים ולעסקים.
מדד המחירים לצרכן - 0.3%-
מדד המחירים לצרכן (אינפלציה) מחושב ע"י הלמ"ס ובא לבדוק את השתנות המחירים של סל מוצרים ושירותים משוקלל קבוע מחודש לחודש. בנק ישראל שם לו ליעד שהאינפלציה תהיה בין 3%-1% (הקווים הוורודים שבציור) כפי שניתן לראות האינפלציה מתחת ליעד מ 2014.
איך זה משפיע עליי?
לא שמתם לב שפחות יקר לחיות פה?
המדד משפיע על מסלולי המשכנתא הצמודים - ומי שבחר לשלב מסלולים צמודים במשכנתא נהנה מהירידה במדד.
דיסקליימר: כל המוצג במייל זה זה הוא למטרות מידע בלבד. המידע המוצג אינו מקיף, אינו שלם, אינו מכיל גילויים חשובים או סיכונים הקשורים בהשקעות וכפוף לשינויים ללא הודעה מראש. המחבר אינו אחראי לדיוק או לשלמות או לחוסר הדיוק או השלמות של המידע המוצג. המחבר לא בדק או וידא מידע שהתקבל מצד שלישי שהוא עשוי להסתמך עליו. המידע אינו לוקח בחשבון מטרות השקעה ספציפיות או מצבים כלכליים ספציפיים של אדם כזה או אחר או ארגון כזה או אחר. המחבר אינו אחראי בשום אופן לתוכן המידע, השמטות במידע, אי דיוקים, טעויות כאלה או אחרות.