מיד עם פרוץ משבר הקורונה אפשר בנק ישראל לנוטלי המשכנתאות לדחות את ההחזרים החודשיים בעד חצי שנה. בספטמבר הוארכה האפשרות לדחות את ההחזרים אולם ההארכה היא רק עד סוף השנה. קרוב למיליון ישראלים שכירים עדיין לא עובדים ומסתמכים על דמי אבטלה שיגיעו עד לחודש יוני 2021, ועשרות אלפי עצמאיים נשענים על כספי הסיוע של רשות המיסים. מה יהיה? ומה עוד ניתן לעשות?
האפשרות לדחות את המשכנתא ניתנת רק עד סוף 2020
בנק ישראל מאפשר למי שטרם ניצלו כלל את האפשרות לדחות את המשכנתא לבקש דחייה בתשלומים למשך 6 חודשים, כאשר הבקשה חייבת להינתן עד ל-31 בדצמבר 2020 ואז לכל המאוחר תהיה הדחייה בתוקף עד ל-30 ביוני 2021.
כמה כבר דחו?
מנתוני בנק ישראל מתברר כי החל מ-1 במרץ 2020, ממש עם תחילת משבר הקורונה ולפני הסגר הראשון, ועד ל-18 בספטמבר השנה, ביקשו 173,603 נוטלי משכנתה לדחות את התשלומים. על פי נתוני הבנקים, רוב נוטלי הלוואות הדיור ביקשו לנצל את מלוא 6 החודשים שבהם התיר בנק ישראל לדחות את ההחזרים. הסכום הכולל של דחיית החזרי ההלוואות הגיע לכ-2.9 מיליארד שקל. זה מצטרף לעוד 400 אלף ישראלים שביקשו לדחות הלוואות צרכניות רגילות, בסכום כולל של 1.6 מיליארד שקל.
הקורונה עוד פה, כאשר כאמור לכמיליון ישראלים אין עבודה ועליהם ניתן להוסיף עוד 80 אלף בעלי עסקים שנסגרו וכ-100 אלף עסקים הפועלים חלקית ונאלצים להתקיים בעיקר ממענקי רשות המיסים והביטוח הלאומי בתקופת משבר הקורונה. במצבם לא יחול כנראה שום שיפור בחודשים הקרובים – אך דחיית החזרי המשכנתא עבורם כנראה מסתיימת.
מדובר בסיטואציה בעייתית שבה עלולים עשרות אלפי משקי בית שלא לעמוד בהחזר ההלוואות, דבר שעלולות להיות לו השלכות חמורות על יציבות המערכת הבנקאית ועל מחירי הדירות.
איך יחזירו את ההלוואות?
בבנק ישראל מסבירים כי "סוגיית השלב הבא של מתווה ההלוואות נמצאת בדיונים מקצועיים בימים אלו". בכל מקרה אומרים בבנק ישראל כי "דחיית התשלומים לא תתאפשר לתקופה בלתי מוגבלת, ולכן יש לפעול בנחישות על מנת להגיע להסדרי תשלום ופירעון חובות, התואמים את יכולות הלקוחות, בשים לב לאתגרי התקופה".
מה שקורה בהלוואה ארוכת טווח, כאשר דוחים את ההחזרים בה, גם אם מחוסר ברירה של הלווים, הוא מצב מאוד לא כדאי: הריבית וההצמדות מצטברים לכל התקופה שנותרה להחזר וכך הלוואה של מאות אלפי שקלים עלולה להגדיל את ההחזר החודשי בין עשרות למאות רבות של שקלים, תלוי כמובן בנתוני ההלוואה. עוד לחישוב השפעת הדחייה על ההחזר החודשי קראו כאן.
ברוב הבנקים, כך מתברר, מתנגדים להמשך ההיתר לדחיית ההחזרים של תשלומי המשכנתא, גם בשל הסיבה הזו. הן בבנק ישראל והן בבנקים מזהירים כי דחייה לתקופה ממושכת של ההחזרים מעוררת חשש שלווים רבים לא יוכלו לעמוד בעתיד בהחזרי המשכנתא שיגדלו מאוד.
הפיקוח על הבנקים פנה לבנקים וביקש "לפעול ברגישות כלפי הלקוחות ולהימנע ככל הניתן מנקיטת הליכים משפטיים מול הלקוחות. יש להמשיך לנסות להגיע עם הלקוח להסדרי תשלום בראייה צופה פני עתיד, בהתאם לנסיבות של כל לקוח, על מנת לאפשר להם לעמוד בהשלכות התמשכות המשבר".
מה עוד ניתן לעשות?
במשרד הבינוי והשיכון הקלו לאחרונה עוד על הלווים: דחיית תשלומי משכנתא לתקופה מצטברת של עד 24 חודשים
בהלוואות ללא פיגור או בפיגור נמוך, בהן חלק הבנק בהלוואה בניכוי מענקים עומד על לפחות 40% מהיתרה לפירעון, באפשרות הבנק לתת הקלה נוספת בדחיית תשלומי משכנתא (גרייס מלא או חלקי) לתקופה נוספת של עד 24 חודשים (בנוסף לששת החודשים שהוזכרו לעיל) בהתאם לשיקול דעתו וללא צורך באישור הוועדה המיוחדת.
פריסת התשלומים והארכת התקופה לפירעון
במקרים שבהם ההלוואה מחולקת לכמה חלקים (כל חלק מכונה "משנה"), רשאי הבנק לאשר פריסת חוב בפיגור עד תום תקופת המשנה שבה נוצר הפיגור, או עד תום תקופת המשנה הארוכה ביותר.
בהלוואות ללא פיגור או בפיגור נמוך, בסמכות הבנקים לאשר הארכת תקופה לפירעון לתקופה נוספת של עד 60 חודשים (מעבר לתום תקופת המשנה הארוכה ביותר), ללא שינוי בשיעור הריבית.
איך פותרים את הבעיה?
כעת שפתרון דחיית ההלוואות מגיע לסופו, יש לקדם פתרונות אחרים למצב המורכב. המתבקש בהם בעיני הוא עידוד של נוטלי המשכנתאות למחזור המשכנתא. מחזור החוב יאפשר טיוב של המשכנתא בעזרת הריביות הנמוכות הקיימות כיום. וזאת תוך התאמת ההלוואה ליכולת ההחזר של משק הבית. צעד זה יכול לשפר משמעותית את מצב הלווים.
בנק ישראל והפיקוח על הבנקים יכולים להוציא הוראת שעה ולבטל או לקצץ באופן משמעותי את עמלת הפירעון המוקדם במשכנתאות. העמלה הזאת מהווה לפעמים גורם מעכב למיחזורי המשכנתא – מיחזורים שיכולים לשפר בצורה משמעותית את מצבם התזרימי של משקי הבית ולייצב אותם חזרה כלכלית.