הרגולטורים שנאבקים על הכסף שלך: מאחורי הקלעים של הפיקוח הפיננסי בישראל

מבוא

במערכת הפיננסית של ישראל פועלים מספר רגולטורים: בנק ישראל, רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך, ורשות התחרות – שלכל אחד מהם תחום אחריות מוגדר. עם זאת, שניים מהם בולטים במיוחד בכל הנוגע לפיקוח על הגופים הפיננסיים החוץ-בנקאיים והבורסה: רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. תחומי אחריותם חופפים לעיתים, מה שמוביל למתחים, חוסר תיאום ולעיתים אף לעימותים גלויים בזירה הציבורית והפוליטית.

רשות ניירות ערך (ISA)

רשות ניירות ערך הוקמה בשנת 1968 על פי חוק ניירות ערך, ופועלת גם בהתאם לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, לצד חוקים נוספים. תפקידה המרכזי הוא להבטיח את תקינות המסחר בשוק ההון, להגן על ציבור המשקיעים, ולשמור על שקיפות והגינות. הרשות מפקחת על חברות ציבוריות, חתמים, יועצי השקעות, מנהלי תיקים, קרנות נאמנות ותעודות סל.

רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון (CMISA)

רשות שוק ההון קיבלה מעמד עצמאי בשנת 2016, במהלך רפורמה רגולטורית שמטרתה הייתה לנתק את הפיקוח מהמשרד הממשלתי ולהקים גוף עצמאי, מקצועי ובלתי תלוי. הרפורמה נועדה למנוע השפעות פוליטיות ולחצים מצד ועדת הכספים וחברי כנסת, מי אמרה משה גפני ולא קיבל... ולחסום את השפעתם של לוביסטים ובעלי עניין העלולים לעכב חקיקה המיטיבה עם הציבור הרחב. כיום, הרשות מפקחת על גופים פיננסיים חוץ-בנקאיים: חברות ביטוח, קופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות השתלמות. מטרתה המרכזית היא להבטיח יציבות פיננסית, להגן על זכויות החוסכים והמבוטחים, ולעודד תחרות וחדשנות.

הבדלים מרכזיים בין הרשויות

תחום	רשות ניירות ערך	רשות שוק ההון
פיקוח על	שוק ההון, בורסה, חברות ציבוריות	ביטוח, פנסיה, גמל והשתלמות
רגולציה	ניירות ערך, השקעות	מוצרים פנסיוניים וביטוחיים
מטרה	שקיפות והגנה על משקיעים	יציבות פיננסית והגנה על מבוטחים

מעבר לטבלה, קיימים פערים מהותיים באופי הפעולה ובכלי הפיקוח של כל אחת מהרשויות. רשות ניירות ערך פועלת בגישה ריאקטיבית – מתערבת לאחר גילוי ליקויים, ומפעילה סמכויות אכיפה פליליות. רשות שוק ההון לעומתה נוקטת בגישה פרואקטיבית: קובעת מראש כללים רגולטוריים לגופים, ומפעילה בעיקר אכיפה מנהלית כגון קנסות ושלילת רישיונות.

הבדל מהותי נוסף הוא באופן התקשורת עם הציבור: רשות ניירות ערך מתקשרת ישירות עם ציבור המשקיעים ודורשת שקיפות מהחברות הציבוריות. רשות שוק ההון פועלת מול הגופים המוסדיים ופחות נוכחת כלפי הציבור הרחב. הבדלים אלו יוצרים תרבות רגולטורית שונה ולעיתים גם חוסר תיאום ואף סתירות רגולטוריות.

היתרון המקצועי שלי כבעלת רישיון כפול

דבורה כהן - תכנון פיננסי הוליסטי

כמי שמחזיקה ברישיון ייעוץ השקעות מטעם רשות ניירות ערך וברישיון שיווק פנסיוני מטעם רשות שוק ההון, אני נמנית עם קבוצה מצומצמת מאוד של אנשי מקצוע בישראל בעלי רישיון דואלי. המשמעות היא שאני יכולה לפעול תחת כל אחד מהרגולטורים הפיננסיים בישראל – תוך הכרה מעמיקה בדרישות, במגבלות ובאפשרויות של כל תחום.

היכולת לפעול גם בהשקעה בניירות ערך וגם בתחום המוצרים הפנסיוניים מאפשרת לי לבחון עבור לקוחותיי את כלל האפשרויות הרלוונטיות – מקרנות נאמנות ותעודות סל, ועד קופות גמל, פוליסות חיסכון וקרנות פנסיה. כך ניתן לבנות אסטרטגיה השקעתית שמתאימה באמת לצרכים האישיים – תוך שילוב בין נזילות, יתרונות מס, והגנה עתידית.

היתרון הזה הוא לא רק נדיר – הוא מהותי. היכולת לשלב בין שני העולמות הרגולטוריים מעניקה לי הסתכלות הוליסטית ושלמה על מצבו של כל לקוח, תוך בחינת כל האפשרויות – גם מהעולם הפנסיוני וגם מהפיננסי. כך אני יכולה לייצר עבורו פתרונות מותאמים אישית, שמבוססים על תכנון מקיף ולא על מגבלות רגולטוריות צרות או אינטרסים חיצוניים.

מתחים פוליטיים ומאבקי סמכויות

בעשור האחרון גוברת התחרות בין הרשויות סביב שליטה רגולטורית והזרמת כספי הציבור. מעבר לאידיאולוגיה – מדובר גם בכסף:

כספים בהיקפים עצומים זורמים מהמוצרים שבפיקוח רשות ניירות ערך (קרנות נאמנות ותעודות סל) למוצרים פנסיוניים עדיפים מבחינת מיסוי ודחיית מס (כמו קופות גמל להשקעה), הנתונים לפיקוח רשות שוק ההון.

רשות ניירות ערך ערה לזרימת הכספים, ןלנחיתות המוצרים שעליהם היא מפקחת, וחוששת לאבד מחשיבותה. המאבק אינו טכני – אלא על כוח, השפעה, ועל מיליארדי שקלים שמוזרמים ממסלול השקעה אחד לאחר. כל רשות מבקשת להרחיב את תחום שליטתה, לקבוע את הסטנדרטים, ולהשפיע על כללי המשחק בשוק הפיננסי.

ערעור על עצמאות רשות שוק ההון

בשנים האחרונות גוברת התחושה שהממשלה פועלת להחלשת רשות שוק ההון,בדומה להחלשת שאר הרגולטורים. בין היתר, לא מונה ממונה קבוע לתפקיד זמן רב, מה שפוגע ביכולת הרשות לפעול באופן יציב ויעיל. הרשות גם מתמודדת עם קיצוצים תקציביים שמגבילים את יכולת האכיפה והפיקוח שלה. ד"ר משה ברקת, לשעבר הממונה על רשות שוק ההון, התריע מפני מגמה פוליטית מכוונת לצמצום סמכויות הרשות, דרך חקיקה עקיפה והחלשת העצמאות המבנית שלה.

מצב זה עלול לפגוע לא רק באפקטיביות של הפיקוח, אלא גם בהגנה על ציבור החוסכים.

הצעות לרפורמה ואיחוד רגולטורי

מתוך הכאוס הרגולטורי, עלו לאורך השנים הצעות לאיחוד רגולטורי. המרכזית שבהן היא הקמת רגולטור-על ("סופרוויזר פיננסי") שיאחד את כל סמכויות הפיקוח על שוקי ההון, הפנסיה והביטוח – בדומה למודלים הקיימים במדינות אחרות באירופה.

המטרות: איחוד מידע, הסרת כפילויות, רגולציה עקבית, ופיקוח יעיל ואחיד. מצד תומכי האיחוד נטען שזה יקל על חברות בשוק, יצמצם עלויות רגולציה, ויגן טוב יותר על הציבור.

ההתנגדויות: איחוד כזה ירכז כוח רב מדי בידי גוף אחד, יפגע בהתמחות הספציפית של כל רשות, ויאפשר השפעה פוליטית נרחבת יותר. קיימת גם התנגדות בירוקרטית מצד גופים ממשלתיים שמאבדים השפעה.

נכון להיום, ההצעות טרם הבשילו לכדי חקיקה, אך הדיון הציבורי נמשך.

סיכום

המערכת הרגולטורית הפיננסית בישראל מתמודדת עם אתגרים מורכבים – כפילויות, מאבקים פוליטיים, חוסר תיאום וסוגיות של ריכוז סמכויות. הבדלים בגישה, היסטוריה רגולטורית ויעדים יוצרים תשתית מתוחה בין הרשויות. מתוך כך עולה צורך בהגדרה מחודשת של סמכויות, בחיזוק העצמאות של רגולטורים חיוניים, ובשקילה זהירה של רפורמות עומק – מתוך ראייה של טובת הציבור ולא של מאבקי כוח מוסדיים.

זה שאני מחזיקה ברישיון ניהול תיקים מטעם רשות ניירות ערך (הרישיון הגבוה ביותר שיש), וזה שיש לי רישיון שיווק פנסיוני של רשות שוק ההון – מעניק לי יתרון מקצועי ברור שאין לרוב המתחרים בשוק.

אם את או אתה מחפשים ליווי אמיתי, אובייקטיבי והוליסטי המבוסס על ראייה רחבה – אני מזמינה אתכם לפנות אליי לתיאום פגישת היכרות.