חיפוש
  • דבורה כהן

סקירה חודשית אוגוסט 2020 - מדינה בהפרעה

כבר כמה ימים שאני חושבת מה לכתוב בסקירה, ואיך וכמה להעביר את הפסימיות שעולה מהנתונים הכלכליים, ומהמצב הפוליטי – כי וואלה אף פעם לא נעים להיות בתפקיד המבאסת ורואת השחורות. מזל שאני לא לבד - בנק ישראל מעדכן למטה את תחזיותיו ומצביע על כך שהערכת הסיכון הכללית הוחמרה עתה לבינונית-גבוהה, לעומת בינונית בלבד בדו"ח הקודם


אתם מוזמנים להירשם לרשימת התפוצה ולקבל לכתובת המייל את הסקירות הבאות, ולעקוב אחרי דף הפייסבוק שבו אני מעדכנת תכנים


בנק ישראל מפרסם את דו"ח היציבות הפיננסית פעמיים בשנה, ומעריך בו את הסיכונים העיקריים למערכת הפיננסית ואת עמידותה בפני סיכונים אלה ובפני תרחישי קיצון אפשריים. לפי הבנק המרכזי, "הדו"ח מציג את הסיכונים שהתממשותם עלולה להשפיע משמעותית על המשק בטווחים הקצר והבינוני, מתוך מטרה להגביר את המודעות אליהם בקרב קובעי המדיניות ובציבור הרחב, ולאפשר היערכות מתאימה".


אני מבקשת ומפצירה בכל מי שקורא את הסקירה הזו וזה נוגע אליו - אל תחכו לכך שיחזרו לכם תשלומי משכנתא, צ'קים או תשלומים אחרים. גלו אחריות, במידה ואתם או מישהו שאתם מכירים נמצא בבעיה תזרימית - אין למה לחכות כי ככל שמחכים במקרים אלו הבעיות מחריפות, הקדימו תרופה למכה, פנו אלי לבדיקת אפשרות של מחזור משכנתא ואיחוד הלוואות. הנה דוגמה ברורה ופשוטה למה שאפשר לעשות. בכלל לא ברור אם ברזי האשראי יהיו פתוחים בעתיד הקרוב, ומה יהיה מחיר הכסף - לכן טפלו במצב כל עוד ניתן


מדינה חטופה - כולנו בני ערובה בידי משפחה בהפרעה


זה לא עניין של ימין או שמאל, כל מי שעיניו בראשו רואה שדבר אחד ויחיד מוביל את ראש הממשלה בכל החלטותיו הפוליטיות והכלכליות - שרידותו הפוליטית והתבצרותו בבלפור תוך ניסיונות התחמקות מאימת הדין. מוקף בחבורת מלקקי פנכה רודפי ג'ובים (כסף, כוח וכבוד), יסמנים עושי דברו.

המשק לא מתפקד, התחלואה עולה, הרווחה קורסת, אין קבלת החלטות מוסדרת, זוהי לא ממשלת חירום, ובטח לא ממשלת אחדות.

נתניהו נאחז בהעברת התקציב כמילוט מהדין, ולא יאומן שייתכן מאד ונגרר כולנו למערכת בחירות רביעית רק כדי להבטיח את המשך שלטונו של מושחת הנאשם בפלילים. וכל זאת תוך שיסוי שבטי החברה הישראלית זו בזו, עד לכדי גרירה למלחמת אזרחים.

העולם רואה את מה שכולנו רואים, ההפגנות נגד ראש הממשלה מתרחבות הן בישראל והן בעולם.

הורדת דירוג האשראי של ישראל היא רק עניין של זמן



תקציב עכשיו - בחירות אחר כך


נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, ועוד רשימה מכובדת של בכירים במשק, קוראים לממשלה להתעשת ולהעביר תקציב מדינה. בהתייחסות מיוחדת להתפתחויות האחרונות שמפרסם בנק ישראל אומר הנגיד כי "המשק הישראלי מתמודד בימים אלה עם קשיים ניכרים הנובעים מהתמודדות עם נגיף הקורונה והשלכותיו הכלכליות. השינויים במגמות התחלואה ובהתפתחותה בארץ ובעולם גורמים לאי ודאות רבה לגבי התפתחות התעסוקה, הכנסות העסקים ותקבולי הממשלה והוצאותיה.

"על רקע קשיים אלו ישנה חשיבות רבה ליציבות בהתנהלות הממשלה ולתהליך קבלת החלטות סדור, שיפחיתו את אי הוודאות שבפניה ניצבים משקי הבית, בתי העסק והגופים העוסקים בהתמודדות ישירה עם המשבר".

"על הממשלה להתקדם מהר ככל הניתן בקביעת מתווה ברור לתקציב המדינה ולהחלטות הכלכליות האחרות הנדרשות בעת הזאת. הפחתת אי הוודאות הפוליטית תתרום לאמון השווקים במשק הישראלי ותשפר את יכולת ההתמודדות עם המשבר. בעת הזו בחירות נוספות הן בשורה שלילית לכלכלה הישראלית".

בנק ישראל מחמיר את תחזיותיו - ומעלה את רמת הסיכון


דו"ח היציבות הפיננסית של בנק ישראל מתפרסם פעמיים בשנה. בדו"ח זה מנתחים כלכלני הבנק את ערוצי החשיפה לסיכונים במערכת הפיננסית ואת רמת פגיעותם, מבטאים את הערכתם בעניין הסיכונים העיקריים ובוחנים את כושר העמידות של המערכת בפני סיכונים אלה, בהתאם לתרחישי קיצון פוטנציאליים.

לקריאת הדוח המלא


הדו"ח מגלה כי ישראל ניצבת מתחת לממוצע מבין המדינות שהעניקו תמיכות למשק, הן במענקים לאזרחים וסיוע לעצמאים ולחברות והן במתן ערבויות להלוואות ופתיחת קרנות מיוחדות להלוואות.

אין סוף לציניות הפוליטית - משרד האוצר תקף את בנק ישראל על פרסום הדו"ח ובעיקר על פרסום הגרף לעיל.


הסיכון העיקרי למשק - סגר נוסף

הכלכלנים קובעים כי תרחיש הסיכון העיקרי והממשי הוא התגברות התחלואה, מגבלות תנועה וסגר ועימם החמרה נוספת של הפגיעה בפעילות הכלכלית. עם תוצאותיו של גל כזה נמנות פגיעה ביכולת ההחזר של הלווים, ובפרט של הלוואות שהחזריהן נדחו, צורך בגל תמריצים נוסף מצד הממשלה, שיישומו יוביל להחמרת התמונה התקציבית ועלייה נוספת באי הוודאות הכלכלית.


שוק העבודה - מי סופר את העצמאים?


ציר הפחד האמתי של המשבר עובר בשוק העבודה. בעוד אנו מסתכלים ומודדים את נתוני האבטלה הגבוהים - מעל 880,000 ישראלים מובטלים, אף אחד לא סופר ויודע לכמת לנתונים את היקף הפגיעה בעצמאים.

דו"ח שנכתב ע"י מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה, דפנה אבירם־ניצן, מצביע על כך ש 65% מהעצמאים ספגו את הפגיעה הקשה ביותר.

"הכנסתם של כמעט 2 מיליון איש נפגעה בשל משבר הקורונה, ומספר דומה של אנשים נמצאים בקשיי נזילות"

יצא לי לעלות על מונית לפני כמה ימים - שאלתי את הנהג מה קורה? מה הדיבור, מה אומרים האנשים?

איזה אנשים? הוא ענה לי, את השנייה שעולה היום על המונית. בכמה ירדה ההכנסה שלך שאלתי? 85% לפחות הוא ענה לי.

ישבתי עם חברה שיש לה חנות תכשיטים, היא סיפרה לי שהיא לא מכרה תכשיט אחד כבר חודשים, והשכר דירה כמובן דופק.... למי יש מצב רוח לקנות תכשיטים עכשיו?

אני מכירה המון אנשים, רובם צעירים, שמבינים שהם צריכים להמציא את עצמם מחדש ביצירתיות - כדי לשרוד.

ההערכות הן ש 60% מהעובדים לא נפגעו מהמשבר (סקטורים ציבוריים, פרטיים) ומה יהיה עם ה 40% הנותרים?

מעל מיליון ישראלים שכירים ועצמאים, נשארו ללא מקור הכנסה.

ואני רואה תופעה נוספת בקרב חבריי השכירים - הם עובדים הרבה הרבה יותר קשה, העבודה מהבית זולגת עמוק אל תוך שעות הפנאי ככה שאין באמת הפרדה בין העבודה לחיים עצמם. כמה זמן הם יעמדו בשחיקה הזו?

חברה שעובדת בתאגיד גדול סיפרה לי שמנהלים מסתובבים במסדרונות ומאיימים על העובדים בפיטורים. שמעתי על לא מעט עובדים שקיצצו להם בהיקף המשרה ובשכר בהתאם, אך בפועל דורשים מהם לעבוד משרה מלאה.


אין עבודה? אין איך לשלם על הלוואות


שווי ההלוואות בשוק עומד היום על 385 מיליארד שקלים. כ-21% מנוטלי המשכנתא ביקשו לדחות אותה, בחלק מדחייה שנייה עד סוף השנה. אלו כוללים 140 אלף תיקים ועומדים על סכום של כ-81 מיליארד שקלים. המשבר הכלכלי מתבטא גם בתשלומי ההלוואות של משקי הבית, ששוויין הכולל בשוק הוא 200 מיליארד שקלים. כמעט 10% ממי שנטל הלוואות ביקש לדחות אותן - 277 אלף משקי בית, ששווים כ-27 מיליארד בסך הכול.

השאלה הגדולה והמתבקשת היא מה יקרה עם הכסף שהישראלים צריכים להחזיר אם לא תהייה ירידה משמעותית באבטלה

אחרי הדחייה האחרונה של סוף השנה. במדינה מתוקנת, נדמה שאלו הם הנתונים המרכזיים עליהם צריכים לדון ראשי הממשלה.



התחזית למחירי הדירות: ירידה ואז עלייה


ומה באשר למחירי הדירות? בטווח הקצר מעריכים בבנק ישראל כי תיתכן ירידת מחירים מסוימת, בעיקר בפריפריה, באזורים שבהם היצע הדירות זינק בשנים האחרונות. "בעיות של תזרים מזומנים ועליית עלויות המימון עשויות לאלץ את היזמים להוריד מחירים", מעריכים כלכלני בנק ישראל. גם המצב בשוק העבודה עשוי ללחוץ את המחירים כלפי מטה. עם זאת, להערכת בנק ישראל, הירידה ברמת הריבית הבסיסית במשק עשויה לתרום לעלייה מסוימת בביקוש לדירות כאפיק השקעה בטוח יחסית. הפחתת מס הרכישה למשקיעים, שנחקקה באחרונה, ודאי תתרום גם היא לכך.


בטווח הארוך, המצב הפוך. התרחיש הסביר יותר, להערכת בנק ישראל, הוא עליית מחירים, בייחוד באזורי הביקוש – בהנחה ששוק העבודה יתאושש. הסיבה העיקרית לעלייה תהיה הירידה הצפויה בהיצע הדירות, בגלל הפגיעה של המשבר במערכת התכנון הממשלתית ובענף הבנייה.

בכל מקרה, מציינים בבנק ישראל, המשבר העלה את רמת הסיכון לבנקים הטמון במשכנתאות. "עליית האבטלה בשיעור ניכר עלולה להיות גורם מרכזי לכשל של לווים", מצוין בדו"ח. בחודשים האחרונים ניכרת עלייה בסך המשכנתא הממוצעת. לצדה חלה גם עלייה בסך המשכנתא ביחס לערך הנכס, אך זו עשויה להיות מוסברת בריבוי משכנתאות לרכישות דירות בתוכנית מחיר למשתכן.



לסיכום


אני מרגישה צורך (לא ממש ברור) להתנצל על הפסימיות העולה מהנתונים הכלכליים ומהכאוס הפוליטי. אבל זוהי תמונת המצב.

כמו שכתבתי קודם לכן - אם אתם בעלי חובות והלוואות - זה הזמן לעשות בהם סדר ולהתאים החזרים חודשיים כך שתוכלו לעמוד בהם - אל תחכו שיהיה מאוחר מדי.

זה הזמן לגלות ערבות הדדית, לתמוך בעסקים קטנים, עסקים מקומיים, לקנות תוצרת הארץ. כסף זה אנרגיה - נתבו אותו למקומות הנכונים למקומות הנזקקים, למקומות שאתם מאמינים בהם.

חוסר האמון במערכת הפוליטית ובעיקר בעומד בראשה עלול להוביל למרי אזרחי במידה ויוחלט על סגר נוסף.

יהיו אנשים שיצאו להילחם על ההישרדות שלהם, על הפרנסה והכבוד ועל הדמוקרטיה.

אל תהססו להתקשר להתייעץ, אני זמינה לכל שאלה,

תחזיקו מעמד, ותדאגו שכמה שיותר מבנינו יחזיקו מעמד,

כולי תקווה לימים טובים מאלה,


דבורה



מחירי הדיור


מחירי הדיור עלו בחודש האחרון ב 0.4% והשלימו עליה של 1.6% בשנה האחרונה.

מאפריל 2012 השלימו מחירי הדיור עליה של 45.21%.



מדד המחירים לצרכן - 0.2%


מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.2%. צפי האנליסטים האנליסטים צפו עליה של 0.1%

מתחילת השנה ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.6% וב-12 החודשים האחרונים ירד המדד בשיעור דומה של 0.6%.

רחוק מאוד מיעדי בנק ישראל שהם בין 1%-3%.

מדד המחירים לצרכן (אינפלציה) מחושב ע"י הלמ"ס ובא לבדוק את השתנות המחירים של סל מוצרים ושירותים משוקלל קבוע מחודש לחודש. בנק ישראל שם לו ליעד שהאינפלציה תהיה בין 3%-1% (הקווים הוורודים שבציור) כפי שניתן לראות האינפלציה מתחת ליעד מ 2014.

איך זה משפיע עליי?

המדד מראה שיוקר המחיה בארץ יורד, גם אם זה לא מרגיש לכם ככה בכיס...

המדד משפיע על מסלולי המשכנתא הצמודים - ומי שבחר לשלב מסלולים צמודים במשכנתא נהנה מהירידה במדד.


הריבית הממוצעת


בכל חודש מפרסם בנק ישראל את הריביות הממוצעות על המשכנתאות במסלולים צמודים ושאינם צמודים לפי תקופות שונות, וזאת בהתאם לדיווחים שמתקבלים מהבנקים השונים. ריבית זו משקפת את הריבית הממוצעת שנטלו ממוצע הלווים במסלולים השונים בחודש הקודם לדיווח.

ניתן לראות את השפעת משבר הקורונה על שוק המשכנתאות כפי שהתבטאה בעליית הריביות באפריל, בעיקר בעקום הצמוד, במהלך החודשים האחרונים המשיכה מגמת של ירידה בריבית הממוצעת. מנתונים מהשטח אנו יודעים שרמת הריביות חזרה ברוב הבנקים לרמה שהיתה ערב המשבר.

עלית הריבית הממוצעת משפיעה על הקטנת עמלת הפירעון דבר שמגדיל מאד כדאיות למחזור משכנתא דווקא עכשיו.

ריבית בנק ישראל - 0.1%


בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1% - בהתאם לתחזיות המוקדמות של הכלכלנים.

יש הטוענים שהרעת הנתונים מהחודש האחרון עלולה להוביל את בנק ישראל להוריד את הריבית אל מתחת לאפס, בעיקר אם לא נתחיל ל"בזבז" כסף ולגרום לעלייה במדד. בית ההשקעות אקסלנס חוזה שעד סוף השנה ריבית בנק ישראל תעמוד על מינוס 0.4%-




דיסקליימר: כל המוצג במייל זה זה הוא למטרות מידע בלבד. המידע המוצג אינו מקיף, אינו שלם, אינו מכיל גילויים חשובים או סיכונים הקשורים בהשקעות וכפוף לשינויים ללא הודעה מראש. המחבר אינו אחראי לדיוק או לשלמות או לחוסר הדיוק או השלמות של המידע המוצג. המחבר לא בדק או וידא מידע שהתקבל מצד שלישי שהוא עשוי להסתמך עליו. המידע אינו לוקח בחשבון מטרות השקעה ספציפיות או מצבים כלכליים ספציפיים של אדם כזה או אחר או ארגון כזה או אחר. המחבר אינו אחראי בשום אופן לתוכן המידע, השמטות במידע, אי דיוקים, טעויות כאלה או אחרות.

147 צפיות0 תגובות