אנו עדים בשבועות האחרונים להתחזקות דרמטית של השקל מול סל המטבעות בעולם. המגמה של התחזקות השקל מול הדולר והיורו נמשכת כבר שנים - אבל בשבועות האחרונים היא הואצה והיא דרמטית. בפוסט הזה ננסה להבין מה קורה, מה הם הגורמים שדוחפים לכך? ואיך זה נוגע לכל אחד מאיתנו
השקל מתחזק דרמטית
בשבועות האחרונים אני עסוקה מאד בפניות של לקוחות בנושא התחזקות השקל ושאלות מה כדאי להם לעשות לאור המצב: הייטקיסטים שמחזיקים יתרות של מט״ח ותוהים אם זה הזמן הנכון להנזיל מניות ולהמיר לשקל כדי לקנות נדל״ן; לקוח שמכר דירה בברלין ביורו - כדי להמיר לשקל ולקנות דירה בארץ; לקוח שבדיוק קיבל ירושה, תכנן לקנות מט״ח ותוהה האם כדאי לקחת הימור. חלקם מודאגים מהפסד כתוצאה מהמרת המט״ח לשקל, אחרים מבקשים להבין האם יש פה הזדמנות שכדאי לנצל.
אז איך הגענו להתחזקות כל כך דרמטית של השקל? איך זה משפיע עלינו בהחלטות היומיומיות שלנו? ומה הקשר לחדי קרן? בואו נצא לדרך.
למה זה קורה?
בגדול בשווקים המחיר נקבע בין הביקוש להיצע, וכרגע יש יותר אנשים שרוצים למכור מט"ח ולקנות שקל, דבר המעלה את הביקוש לשקל ומעלה את מחיר הקניה שלו.
אוקיי, אז איך הגענו למצב הנוכחי? מי הם אותם גורמים שמוכרים מט"ח וקונים שקל ומביאים להתחזקותו?
כאן התשובה מורכבת יותר, ומתחלקת לכמה גורמים מרכזיים: היקף אדיר של השקעות ישירות בישראל בעיקר במגזר ההיי-טק שהוביל לעלייה חדה בעודף בחשבון השוטף, זינוק ביצוא שירותי היי-טק, הקטנת החשיפה הדולרית מצד גופים מוסדיים ישראלים, יצוא הגז, חוזקו של המשק הישראלי, הקטנת הגירעון, כניסה של משקיעים זרים לשוק האג"ח והמניות בישראל
ההייטק הישראלי - הקטר ששועט קדימה
תעשיית ההייטק היא מנוע הצמיחה העיקרי שעומד מאחורי התחזקות השקל הנוכחית. המון המון כסף מושקע בחברות הייטק ישראליות, והמגמה הזו הואצה בצורה קיצונית בשנה האחרונה בה אנחנו עדים ליותר הנפקות, יותר חדי קרן ויותר גיוסי הון.
מדובר על זרימת הון מסיבית לישראל. ומה עושים עם הכסף הזה? צריך להמיר אותו לשקל כדי לשלם משכורות (גבוהות :) לעובדי ההייטק הישראלים, שכר דירה על המשרדים, ותשלום על שירותים ושאר ההוצאות. חלק מאותם עובדים שעומדים מאחורי ה״חדי קרן״ ההנפקות והגיוסים, שקיבלו אופציות או מניות כחלק מהחוזה שלהם, מתחילים למכור אותן, ולהמיר לשקל כדי לרכוש דירות או לסגור משכנתאות, או לקנות רכב וכו׳. בנוסף, ההייטק מייצר למדינה הכנסות גבוהות ממיסים, שמסייעות למלא את קופת המדינה ולהקטין את הגירעון מה שמחזק את ישראל עוד יותר ביחס למדינות אחרות, דבר שגורם גם כן להתחזקות השקל.
כלכלת ישראל חזקה
כשאנחנו עומדים בפקק, או משלמים חשבון גבוה על קניה בסופר, או מקבלים שירותי בריאות לא מספיק טובים - קשה לנו להבין את זה, אבל ישראל נמצאת במצב כלכלי טוב ביחס למדינות העולם. זה קורה גם כתוצאה מכך שהמדינה שלנו מתקמצנת על ההוצאה שלה על האזרחים. אבל בשורה התחתונה - אנחנו נהנים מגירעון נמוך, מכלכלה חזקה, משיעור אבטלה נמוך, שיעור ילודה גבוה ותמ״ג לנפש לא רע בכלל.
כך או אך מצבה הכלכלי הטוב של ישראל ביחס למדינות אחרות בעולם גורם לזרימת כספים משמעותית לארץ. אם השקעה באג״ח של מדינת ישראל כדאית יותר מאשר באג״ח גרמנית - הבחירה ההגיונית של מנהל השקעות בדויטשה בנק בברלין תהיה לקנות שקל ולרכוש את האג"ח מישראל. וזוהי דוגמה נוספת לאופן שבו הון של משקיעים זרים זורם לישראל.
בשנים האחרונות ישראל הפכה ליצואנית גז. את הגז מוכרים בדולרים - מה שמזרים עוד מט״ח לשוק המקומי שלנו. חלק מהתקבולים הדולריים מומרים לשקלים.
בנק ישראל שומר על מדיניות של עמימות
בנק ישראל משנה את גישתו, הוא עדיין מתערב בשוק המט״ח, אבל פחות. יש לכך מגוון סיבות שצריך לתת עליהן את הדעת. אבל מה שבאמת השתנה זה שבנק ישראל הבין שאי אפשר להילחם בטחנות רוח, שהוא לא יכול לשנות את המגמה אלא רק למתן אותה. הוא גם לא יכול להתערב מסיבית בשוק המט״ח כי זה ייחשב למניפולציה וזה אסור.
בעבר, בנק ישראל התערב משמעותית בשוק המט״ח על מנת להחליש את השקל ולעזור ליצואנים. אבל מאז הרכב היצוא שלנו השתנה ואנו מייצאים היום הרבה יותר שירותי הייטק. יש לנו היום יותר ייצוא מיבוא, זו המגמה ולכן השקל ימשיך להתחזק.
בישראל עליות המחירים מתונות יותר ביחס לעולם
האינפלציה היא דבר נוסף ומשמעותי. אנו עדים לעליה גלובלית באינפלציה לאחר הקורונה, וגם בישראל. אבל בישראל, עליות המחירים מתונות יותר ביחס לעולם, למה? כי השקל חזק אז זול לנו לייבא, דלק, מוצרים, וכו׳. התחזקות השקל מייצר אפקט מקזז לאינפלציה.
כך לדוגמה: ראינו עלייה משמעותית במחיר הדלק בחודשים האחרונים, אך העליה הזאת מותנה בגלל התחזקות השקל, ללא ההתחזקות היה כואב לנו יותר בכיס.
זה טוב לי או רע לי?
הנה כמה עצות מעשיות - כיצד התחזקות השקל יכולה להשפיע על ההתנהלות הכלכלית האישית או המשפחתית שלכם:
מי שיש ברשותו יתרות מט"ח - מופסד על הנייר כי הן שוות עכשיו פחות שקלים. הדילמה היא האם להמיר עכשיו את המט״ח לשקלים ולממש הפסד כדי למנוע הפסד גדול יותר, או להיות אופטימי ולקוות ששערי המט״ח יעלו שוב. מדובר בדילמה לא פשוטה שיש לה השלכות כלכליות משמעותיות ככל שמדובר בסכומים גבוהים. לכן כדאי לכם לקבל ייעוץ פיננסי מתאים.
אנשים שעומדים בפני לקיחת משכנתא, שיש ברשותם יתרות מט״ח או שהכנסותיהם במט״ח (דולר או יורו) יכולים לשקול שימוש במסלולים צמודי מט״ח על מנת למתן את השפעת החשיפה המטח"ית.
מי שהפנסיה או קופות הגמל מושקעות במסלול S&P500 שיבדוק האם מדובר בחשיפה דולרית או שקלית (האם הוא חשוף לשינו בשע"ח או שמא מנהל ההשקעות גידר את הסיכון הזה), כי כפי שניתן להבין מהחודש האחרון חשיפה למט"ח יוצרת סיכון, ויכולה לפגוע משמעותית בתשואה ואף לקזז אותה.
ומי שאין ברשותו יתרות מט"ח - הישראלי הפשוט מה שנקרא? מבלי לעודד צרכנות לא נבונה או טיסות מזהמות ברחבי הגלובוס - זה בהחלט הזמן לנצל את המטבע החזק ולקנות מוצרים מיובאים או בחו״ל. הפסטה מאיטליה, המחשב מהמזרח הרחוק, הבגדים מאתרי הקניות הבינלאומיים - כולם זולים יותר למי שקונה בשקל. .אז אם יש לכם דברים שממילא תכננתם לרכוש, כנראה שכדאי לכם לחכות להנחות של סוף השנה ולנצל את השקל החזק :)
דיסקליימר: כל המוצג בפוסט זה הוא למטרות מידע בלבד. המידע המוצג אינו מקיף, אינו שלם, אינו מכיל גילויים חשובים או סיכונים הקשורים בהשקעות וכפוף לשינויים ללא הודעה מראש. המחבר אינו אחראי לדיוק או לשלמות או לחוסר הדיוק או השלמות של המידע המוצג. המחבר לא בדק או וידא מידע שהתקבל מצד שלישי שהוא עשוי להסתמך עליו. המידע אינו לוקח בחשבון מטרות השקעה ספציפיות או מצבים כלכליים ספציפיים של אדם כזה או אחר או ארגון כזה או אחר. המחבר אינו אחראי בשום אופן לתוכן המידע, השמטות במידע, אי דיוקים, טעויות כאלה או אחרות.
Comments