חיפוש
  • דבורה כהן

כלכלה בימי קורונה

"יש דברים ידועים ידועים. אלה הדברים שידוע לנו שאנו יודעים. יש דברים לא-ידועים ידועים. כלומר: דברים שידוע לנו שאיננו יודעים. אך יש גם דברים לא-ידועים שאינם ידועים דברים אלו הם דברים שאיננו יודעים שאיננו יודעים אותם."


אני מאד אוהבת את הציטוט הזה. למדתי אותו מהמנטור שלי כשניהלתי השקעות בשוק ההון. בעיני הציטוט הזה של שר ההגנה האמריקאי טומן בחובו את תורת ניהול הסיכונים, והתייחסות לכלל גורמי הסיכון – הידועים והלא ידועים. הקורונה הוכרזה כמגפה עולמית. אנו עדים למצב חדש ולא מוכר לנו, מצב שבו יש עצירה של הפעילות גלובלית. מצד אחד היו לא מעט מגפות קטלניות בעולם והתוצאות היו קשות מאד, מצד שני שהמצב הנוכחי הוא חדש לעולם, טרם ראינו מגפה כזו בעידן הדיגיטלי, שבו חדשות עוברות מהר מאד באותה המידה שבה הנגיף עובר ממדינה למדינה. חשוב לציין, העולם המודרני טרם התמודד עם מגפה כזו. נכון הייתה לנו את שפעת החזירים, הסארס, האבולה באפריקה אך אף אחד מהם לא מתקרב לפאניקה שיצר נגיף הקורונה. האינדיקטור הכלכלי מס' 1 לפאניקה וחוסר ודאות - הבורסות בכל העולם קורסות בעשרות אחוזים יחד עם מחירי הנפט (יש עוד סיבה לירידה במחירי הנפט). המצב שהכי מסכן יציבות כלכלית הוא חוסר ודאות, וכרגע הקורונה מייצרת המון חוסר וודאות. אף אחד לא יודע מה יהיה עומק המשבר הזה ולאן הוא יתגלגל, יש כל מיני תרחישים, וקטונתי לדעת לאיזה כיוון זה הולך. לקורונה יש השלכות מהותיות על הפעילות הכלכלית הגלובלית והמקומית. נגרמת האטה במשק אשר בסבירות גבוהה מאד תוביל למיתון, הדבר מוביל לפיטורי עובדים ולצמצום של הפעילות העסקית. כאשר יש סקטורים שפשוט הפסיקו לפעול כגון תעופה ותיירות, כנסים, ביטול אירועי תרבות והופעות, אולמות שמחות... ועוד ועוד. אותם אנשים שיפוטרו או יצאו לחל"ת, או חצי מיליון עצמאיים שאין להם מעסיק שישלם להם ימי מחלה, חשופים בצורה מוחשית לקושי תזרימי במקרה הטוב ולקריסה כלכלית במקרה הרע. במידה ובימים הקרובים יוחלט לסגור את מוסדות החינוך אז הדבר יוביל לעצירה כמעט מוחלטת של הפעילות במשק מכיוון שההורים של אותם ילדים יישארו בבית ולא יצאו לעבודה. (והם גם לא יצאו לקניון – הם אשכרה ישארו בבית). אגב, המרצים באוניברסיטאות כבר מתכוננים למצב של לימוד מקוון וכבר הודיעו להם לבטל את חופשת הקיץ ולהתכונן למצב של סמסטר קיץ. יהיו ענפים שיפגעו יותר ויהיו ענפים שיפגעו פחות, אבל כולנו ניפגע כך או אחרת. קיימת נטייה להשוות בין משבר 2008 למצב כיום. לדעתי זו טעות, המשבר הקודם היה cסקטור הפיננסי, בנקים, חברות ביטוח ובתי השקעות ואילו משבר הקורונה פוגע בכלכלה הריאלית. יחד עם זאת, למשבר של 2008 הבנקים המרכזיים הגיעו עם "תחמושת" הרבה יותר משמעותית. כלומר את משבר 2008 גם בעולם וגם בישראל התחלנו אותו עם שיעורי ריבית גבוהים בהרבה וכך באמצעות הפחתת ריבית היה ניתן לתמרץ את הכלכלה, וכמובן ארה"ב התחילה אותו עם חוב פדרלי הרבה יותר קטן מעכשיו, מה שאפשר לה חבילת חילוץ ענקית. כלכלה ישראלית – הכלכלה הישראלית מגיעה למשבר הזה מצד אחד בצורה חזקה ואיתנה – משק בתעסוקה מלאה, השכר נמצא בעליה, ומצד שני יש גרעון ממשלתי די גבוה, והריבית עומדת על 0.25% בלבד ככה שלבנק ישראל אין ממש כדורים במחסנית. המערכת הבנקאית - בשנים האחרונות המיקוד הבנקאי עבר מאשראי לעסקים הגדולים, (אותם טייקונים שעשו עלינו תספורות) למשקי הבית ואשראי צרכני כמו גם למשכנתאות. במצב שבו יהיה מיתון + אבטלה שהולכת וגוברת וסגירת עסקים, הבנקים יספקו פחות אשראי ובמרווחים גבוהים יותר (נגיע לזה עוד מעט). הסכנה הגדולה ביותר לעסקים בישראל הוא מחנק אשראי, כלומר שהבנקים סוגרים את ברז האשראי, אנחנו עוד לא שם ולכן גם הממשלה החליטה על הקמת קרן הלוואות בערבות מדינה בסך 8 מיליארד ₪ (פלסטר בלבד). שוק הנדל"ן - קשה מאד לדעת מה הכיוון, מצד אחד אם יהיה מיתון, אנשים יקנו פחות דירות מה שיוביל ירידה במחירים, מצד שני משקיעים ירצו להעביר את כספם מאפיקים מסוכנים (שוק ההון) לאפיקים סולידיים יותר כמו נדל"ן, מצד שלישי מה יקרה עם כח העבודה, פועלים זרים, מה יקרה עם תשומות הבנייה, מלט, ברזל, אלומיניום, בטון ועוד ועוד. מוקדם לדעת מה יקרו למחירי הדירות, יש לבחון את משך זמן המשבר ומידת השפעתו. שוק המשכנתאות - המצב מעניין מאד, מצד אחד ייתכן שהריביות ירדו מאחר ותשואות האג"ח יורדות משמעותית (אחד מהאפיקים שבהם הבנק מגייס כסף הינו באמצעות אג"ח ממשלתי), סברה די הגיונית. מצד שני ייתכן אומרת שהבנק יעלה מרווחים, הבנק הוא מנהל סיכון, קונה כסף במחיר איקס ומוכר במחיר וואי בהתאם לסיכון של הלקוח, העסקה, השוק ועוד ועוד, כאשר הסיכונים בשוק עולים הבנק יתמחר זאת בריביות מה שיביא לעלייה בריביות בטווח הארוך יותר. לסיכום: מחזור משכנתא – לבדוק בהקדם כדאיות למחזור – אם יש כדאיות למחזר משכנתאות חדשות – מי שיכול להקדים תשלומים מבחינה תזרימית שיבצע זאת עסקאות חדשות – טרם ידוע כיוון השוק ונקודה אחרונה לפני הסיום –אני לא מצליחה לנתק את הקשר בין משבר האקלים שהיה בכותרות בצורה בולטת השנה, כן אותה גרטה תוננברג שהצביעה שהמלך הוא עירום ושאין שום סיכוי שניתן להמשיך ככה, עם הצרכנות הבלתי נשלטת שאין לה שובע, עם שינוע הסחורות המסיבי שיוצא מאסיה לכל העולם, עם הטיסות שנהיו זולות וכל העולם חוגג על תיירות למרות ההשלכות ההרסניות. יצאנו מאיזון לגמרי. וצריך לחבר את הנקודות ולהבין שהנה הטבע מעביר לנו מחלות מחיות בר שאיננו אמורים להיות במגע איתם בכלל דרך השווקים של סין, לכל העולם. ופשוט מכריח אותנו לעצור. ולנשום. ולהתבונן. ואני מקווה שלתכנן מסלול מחדש. ולסיום - כל מי שיצא לו לשאול אותי בשנתיים האחרונות - דבורה תגידי איפה להשקיע כסף קיבל את אותה תשובה – השוק יקר, השוק מסוכן, חייב להיות תיקון, אני לא יודעת מתי זה יהיה אבל אני ממליצה על השקעות סולידיות שאין להם קורולציה לשוק ההון. ונכון שלעשות 4-5% בשנה ולראות את מדדי המניות שוברים שיאים ועולים ב 20% זה כואב ומתסכל, אבל הרבה פחות כואב מלגלות שמי היה בשוק הפסיד נכון לרגע זה 25% מההון שלו. ומי שכן היה בשוק ההון וחטף עכשיו מכה כואבת – תחשבו טוב טוב לפני שאתם ממשים את הכסף ומקבעים את ההפסד. כל האמור לעיל הנו דעתי בלבד ואין בו כדי להוות המלצה. אני מאחלת לכולנו בריאות איתנה ושהמגפה הזו תעבור במהרה, הדבר החשוב ביותר הינו להישמע להוראות משרד הבריאות, ולא לשכוח לשטוף ידיים בסבון כמה שיותר! יחד נעבור את זה

2 צפיות0 תגובות