חיפוש
  • דבורה כהן

בנק ישראל מגיב למשבר הקורונה

בפוסט זה אני רוצה לסקור את הפעולות בהם נוקט בנק ישראל כתמיכה במשק בתגובה למשבר הקורונה. בנוסף ברצוני להתייחס לתחזיותיו בנוגע לפגיעה הצפויה במשק, ואת ההשפעה החזויה שהוא צופה על שיעור האבטלה, הצמיחה, יחס חוב תוצר, ואיך הוא רואה את אסטרטגיית היציאה מהמשבר.

התמונות המשולבות בפוסט לקוחות מתוך סקירה על מצב המשק שהוצגה בוועדת הכספים ע"י נגיד בנק ישראל, פרופסור ירון אמיר, בתאריך 20/1/2020. כפי שתראו המצגת משקפת ונותנת תמונה מהימנה של מצב המשק טרום משבר הקורונה, וזוהי נקודת הייחוס הכלכלית שאליה אנו רוצים לחזור.


בנק ישראל מוריד את הריבית במשק ל 0.1%

בנק ישראל הודיע על הפחתת הריבית משיעור של 0.25% לשיעור של 0.1%, זאת על רקע התפרצות הקורונה והמשבר הכלכלי שנגרם בעקבות המגפה. 0.1% זו הריבית הנמוכה ביותר שהייתה בישראל אי פעם אבל מצד שני זה גם שיעור הריבית שהייתה פה מ-2015 ועד נובמבר 2018.

"הפחתת הריבית ל-0.1% תביא באופן מיידי להפחתה, גם אם קטנה, בעלויות האשראי של משקי הבית והעסקים, ותתמוך בהתאוששות הפעילות הכלכלית ביציאה מהמשבר. זהו צעד נדרש לאור עוצמת הפגיעה הריאלית שהמשק ספג, והוא ישלים את הצעדים האחרים שעליהם החלטנו"

ריביות הבנקים המרכזיים 2013-2019

יש לציין שבנקים מרכזיים בעולם הורידו ריביות בתגובה למשבר הקורונה על מנת לתמוך בכלכלות. בארה"ב לדוגמה הריבית ירדה ל 0%, ובאירופה ויפן הריבית שלילית כבר שנים.


רוצה להצטרף לרשימת התפוצה?


צמיחה ואבטלה

במקביל לפרסום החלטת הריבית, חטיבת המחקר של בנק ישראל פרסמה את תחזית הצמיחה שלה ממנה עולה כי התוצר התכווץ ברבעון הרבעון בכ-5%. תחילת ההתאוששות תגיע ברבעון השלישי ותביא לצמיחה של כ-9% ב-2021.



שימו לב איך מצפי צמיחה חיובית של 2.9% עברנו לצפי צמיחה שלילית של 5.3%.



על פי הערכת בנק ישראל, עיקר המגבלות הבריאותיות יוסרו בהדרגה עד סוף יוני, מה שיביא לכך שב-2020 תירשם כאמור צמיחה שלילית של כ-5.3%,

שיעור האבטלה יעמוד על 6% (בממוצע שנתי). להערכת הבנק, אולם שיעור האבטלה צפוי לרדת בהדרגה ורק לקראת סוף 2021 להתקרב לרמות הנמוכות ששררו ערב המשבר.

נכנסנו למשבר בשפל ברמות אבטלה של 3.2%, זהו באמת נתון מדהים ומרשים. ניתן לומר שלפני פרוץ המשבר כל ישראלי שרצה לעבוד יכל לעבוד. במיוחד בלטו סקטורים בהם היו ביקושים גבוהים לעובדים מוכשרים כגון סקטור ההייטק, ודוגמה נוספת היא חרטים - תעשיית לואו טק.

אני לא רוצה להציף בשקפים אבל חשוב לציין שהירידה בשיעור האבטלה נבעה מעליה בשיעור הנשים המועסקות (שיעור הגברים המועסקים ללא שינוי) ובעיקר השתלבותן של נשים חרדיות וערביות בשוק העבודה.


שיעור אבטלה של 3.2% בלבד. נתון מרשים


"משבר הקורונה קטע את מגמת הצמיחה, והמשק עבר להתכווצות. למעלה משליש מהמשק מושבת, הצריכה הפרטית נמוכה בכרבע ביחס לתקופה שטרם המשבר, וכמיליון עובדים, 24% מכוח העבודה, תבעו דמי אבטלה"

אולם בבנק מדגישים כי אי הוודאות בתחזיות גבוהה לאור חוסר הבהירות לגבי המשבר.

ובמילים אחרות - האקסל סובל הכל. ככל שהסגר יוארך (כדאי שנתחיל להשתמש במונח סגרים כי הצפי הוא שזה יהיה הסגר הראשון מתוך כמה...), ככל שהפגיעה במשק תאריך כך היא תעמיק. עיקר הדאגה היא שעסקים ומשקי הבית לא יעמדו בכך מבחינה כלכלית או תזרימית. בתחילת המשבר ההערכות היו שמתוך כלל דורשי האבטלה שבהם כלולים העובדים שיצאו לחל"ת, לכ 20% מהם לא יהיה מקום עבודה לחזור אליו - כי לא יהיו מעסיקים שיקלטו אותם לעבודה. הערכות עדכניות הן שככל שתוארך הפגיעה בפעילות הכלכלית לכ 40% מאותם מובטלים וחלתים לא יהיה מקום עבודה לחזור אליו. לאור הגידול בסך תובעי האבטלה מאז פרוץ המשבר כבר עבר את המיליון אנחנו מדברים על כ 400,000 איש שיפלטו ממעגל העבודה.



יחס חוב תוצר

חוב ציבורי הוא כלל החובות של המגזר הציבורי - הממשלה, עיריות רשויות ועוד. החוב נוצר בעיקר ממכירת אגרות חוב ומקבלת הלוואות. חוב ציבורי אינו מהווה בעיה אם המגזר הציבורי מנהל מדיניות פיסקלית נכונה בנוגע להלוואותיו. הלוואה שנלקחת על ידי דור אחד, עלולות להוות נטל כבד על הדורות הבאים שצריכים להחזירה.

במדינות בעלות חוב ציבורי גבוה יש לרוב פגיעה בשירותים הניתנים עקב הנתח הגדול של החזרי החוב (החוב והריבית) בתקציב.

נהוג לבטא את החוב הציבורי כאחוז מן התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), כלומר מציינים את היחס של החוב מכלל התוצר המקומי של אותה כלכלה. היקף החוב הציבורי קובע את גובה ההוצאה של הממשלה על החזרי חובות, תשלום הקרן ותשלום הריבית. כאשר החוב גבוה , היקף ההוצאה על ריבית גדל.

לפי בנק ישראל יחס החוב לתוצר צפוי להגיע לכ-75% ב-2020. לדעתי מדובר בהערכה אופטימית. בשלב הזה צריך להמתין ולראות איך האירוע מתפתח. צריך להביא בחשבון שהאירוע הזה יחזיר אותנו לפחות עשור (וייתכן שאף שני עשורים) אחורה, מבחינת יחס חוב-תוצר. הגענו לאירוע הזה עם יחס של כ-60%, וככל הנראה, נסיים אותו עם יחס של בין 80%-90% - ולכך צריך להיערך.




אסטרטגיית יציאה

נגיד בנק ישראל הקים צוות ייעודי בבנק לגיבוש תוכנית יציאה והוא גם דוחף את משרד האוצר והבריאות לגבש אסטרטגיות בהקדם. הנגיד קבע לצוות כמה כללים מנחים ובראשם: לבחון כיצד פעלו במדינות שהצליחו להשיב את המשק לפעולה. במדינות אלה, אחרי כמה שבועות של סגר מלא, המשק נפתח בהדרגה וזה הכיוון שירון מתכוון להדגיש מעתה ואילך: הפסקת הסגר ההרמטי בטווח הזמן הכמעט מיידי. לתפיסתו, יש לפתוח בהדרגה מסעדות, חנויות ואף קניונים כמו במדינות האסייתיות - בשעות מוגבלות, תוך שמירה על מרחק, שימוש במסכות ואכיפה מוגברת. המוטו הוא חוזרים לשגרה, משחררים בחכמה, ומתחילים להניע מחדש מנועים שדוממו.

הנחת העבודה של ירון היא שלא יהיה חיסון לנגיף הקורונה לפחות עד דצמבר, ולכן חובה למצוא פתרונות לחזרה לפעילות כלכלית.

רוצה להצטרף לרשימת התפוצה?


שימוש בכלים מוניטריים לסיוע בהגדלת הנזילות במשק

בנק ישראל משתמש במספר כלים על מנת לספק נזילות למשק, אסקור ממש בקצרה את החשובים:


  • הפחתת יחס הלימות ההון של הבנקים - שמתירה שמירת פחות רזרבות כנגד הלוואות שניתנו

  • הרחבה מוניטרית על מנת לעודד נזילות בשווקים. הבנק יפעל בשוק הפתוח וירכוש בשוק המשני אג"ח ממשלתיות מסוגים שונים ולתקופות שונות לפדיון בכמויות הנדרשות, על מנת לוודא ששוק האג"ח הממשלתי מתפקד כיאות. למי שלא יודע שוק האג"ח משפיע מאד על הריביות למשכנתאות ועל כלל הריביות במשק. החשש הוא שצעד זה לא יהיה מספיק ושבנק ישראל יידרש לרכוש גם אג"ח קונצרניות (של חברות) על מנת להוזיל עלויות מימון במשק.

  • התערבות בשוק המט"ח כדי לספק נזילות באמצעות קרן בהיקף של 15 מיליארד דולר

  • בנק ישראל יבצע עסקות ריפו עם אג"ח ממשלתי כבטוחה מול מוסדות פיננסיים. מטרת צעדים אלו היא למתן את התנודתיות החריגה ולהגדיל את הנזילות בשווקים הפיננסיים שבהם פועלים הגופים הפיננסיים השונים, העסקים ומשקי הבית.

  • הוחלט על שורה של הקלות רגולטוריות מצד הפיקוח על הבנקים - הקלות במגבלה על הלוואות למשקי בית לכל מטרה, במשכון הדירה - הבנק יהיה רשאי להעניק הלוואה לכל מטרה במשכון הדירה, קרי להרחיב את המשכנתה קיימת של הלקוח שלא לצורך רכישת דירה בשיעור מימון של עד 70% כאשר טרם ההקלה המגבלה עמדה על 50%,

  • תוגדל מסגרת האשראי למשקי בית ועסקים - הבנק יהיה רשאי להגדיל ללקוח את מסגרת האשראי באופן חד צדדי באותם תנאים בהם ניתנה המסגרת הקיימת ובכך להקל על לקוחות שנקלעו לקשיים תזרימיים או שעלולים לחזור להם שיקים מחוסר כיסוי.

  • פיתוח כלי מדיניות חדש, שבמסגרתו הבנקים יוכלו לקבל מבנק ישראל אשראי לשלוש שנים בריבית נמוכה, מותנה במתן אשראי חדש לעסקים קטנים. במסגרת כלי זה יינתנו הלוואות לבנקים בריבית קבועה של 0.1% כאשר הריבית לעסקים תקבע על ידי הבנקים". צעד זה מקביל למעשה לקרן ההלוואות בערבות מדינה. ההלוואות לבנקים יהיו מותנות בכך שייתנו אשראי לעסקים קטנים לפי הקריטריונים שיוגדרו, שיפורסמו בחוזר שיועבר לבנקים.

חשוב לציין שבצעד זה בנק ישראל בעצם "צריך" את הבנקים שיחליטו לאיזה עסקים כדאי להזרים חמצן ולאילו עסקים לא כדאי. הרי המידע בנוגע למצב העסק מצויה אצל הבנקים ובנק ישראל בעצם צריך שהם יחליטו.

"הוועדה תרחיב את השימוש בכלים הקיימים, כולל כלי הריבית, ותוכל להפעיל כלים נוספים, ככל שתעריך שהמשבר מתארך והדבר נדרש כדי להשיג את יעדי המדיניות המוניטרית, ולמתן את הפגיעה הכלכלית שנוצרה כתוצאה מהמשבר".

אז אם קראתם עד פה - קודם כל - כל הכבוד :)

אני מאחלת לכולנו שנדע להנות והוקיר את ההאטה הזו שנכפתה עלינו, לנצל את הזמן הפנוי (למי שיש כמובן) בחכמה ולכיוונים של התפתחות וצמיחה. מאחלת לנו חזרה מהירה לשגרה פורה כיפית מלאה במרחבים וחברים.

תשמרו על עצמכם בינתיים.






191 צפיות0 תגובות